חודאדטוב נ' "שומרה" חברה לביטוח בע"מ

החלטה

מונחת על שולחני בקשה למנות מומחים רפואיים -בתחום הנוירולוגי, השמיעה והראיה, במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 24.3.2010.

המסגרת הנורמטיבית;

על מנת להיעתר לבקשתה של התובעת על בית המשפט לאזן בין הצורך האמיתי במינוי מומחה לבין שמירה על זכויות של התובע. "בית המשפט ימנה מומחה רפואי רק כאשר מהמסמכים שהוצגו בפניו עולה האפשרות ,שנגרמה נכות לנפגע עקב התאונה". ראה (ר"א 1619/93 "אליהו" נגד טטרו, פ"ד מ"ז (4) 89).

די בראשית ראיה בדבר קיומה של נכות "(רע"א 1338/90ורע"א 3497/98). "משהדרך היחידה להוכחת עניין שברפואה על פי חוק הפיצויים היא באמצעות מינוי מומחה רפואי יש למנות מומחה כל אימת שקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. כאשר הדברים אינם ברורים ייזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויות הנפגע".

(רע"א 1338/90, גבריאל שיק נגד "המגן" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ"ד (2) 216 (פסק דינו של כב' השופט אור).

כאמור, לעניין מינוי מומחה רפואי קבע בית המשפט כי יש צורך בראשית ראיה: "הווה אומר: בהתקיים ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה, יימנע בית המשפט מלסגור את הדלת בפני הנפגע להוכחת נזקו מחמת אי מינוי מומחה. ראשית ראיה תבוא בסיכומי המחלה או במסמכים בדבר הטיפול הרפואי שקיבל הנפגע" (א' ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, תש"ס 1999 ס' 636 ע' 554). "בהעדר מסמך שיעיד על טיפול רפואי בתחום מסוים אין למנות מומחה באותו תחום" (א' ריבלין, שם, ס' 623 ע' 455; כב' הנשיא י' טירקל, בר"ע (מחוזי -באר-שבע) 103/90 אלקיים ושמיר חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, תק-מח 181 (1) 91).

"…לצורך מינוי מומחים רפואיים יש להתחקות אחר המצב הרפואי של הנפגע מאז התאונה ועד ליום שמיעת הבקשה, לא פעם התרעתי על כך שאין המבקש צריך להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום האירוע, יש ופגיעות ראשונות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן מבלי להשאיר סימנים. הנוהג לבקש מינוי מומחים רפואיים בתחומים שונים על הפגיעות המצוינות בחדר המיון או בסיכום המחלה שקשה לעיתים לעמוד על מידת חומרתן, הינו נוהג נפסד…" ( ת.א. 15333/98 (ה"מ 428/89) ליפשיץ ואח' נ' שמיר ואח' מדברי כב' השופטת שטרסברג כהן)"

בתחום הנוירולוגי;

ביהמ"ש מינה ביום 27.12.2010 את ד"ר איילה שינקמן כמומחית בתחום הפסיכיאטרי מטעמו אשר נדרשה לחוות דעתה בשאלה אם יש מקום למנות מומחה בתחום הנוירולוגי.

המומחית סברה תחילה כי לשם ביסוס מסקנותיה יש לבצע בדיקה קוגניטיבית לתובע וכן יש צורך בחוות דעת נוירולוגית, אולם לאחר קבלת תוצאות הבדיקה הקוגניטיבית המומחית הגיעה למסקנה כי לא נמצאת פגיעה מוחית מוקדית ובשל כך סברה כי אין צורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי (ראה מכתבה מיום 18.9.11) ולפיכך, קבעתי בהחלטתי מיום 1.11.2011 כי בהסתמך על המלצת המומחית אין צורך למנות מומחה בתחום זה.

יחד עם זאת אפשרתי לתובע להגיש בקשה מנומקת ע"פ המבחנים המקובלים- שלא מן הנימוק שצוין על ידו בבקשה הקודמת. באותה החלטה הסבתי תשומת ליבו כי הבדיקה הקוגניטיבית בוצעה הרבה אחרי התאונה והיא הצביעה על אי פגיעה מוקדית מוחית לפי מסקנת המומחית ולכך יש לשים לב בלקיחת השיקולים להגשת בקשה חדשה.

הוגשה בקשה למינוי מומחה בתחום זה והתובע צירף אותו חומר שהונח בפני ד"ר שינקמן, בנוסף לתיעוד זה התובע התלונן שוב על כאבי ראש בפני רופאת המשפחה שלו ביום 21.4.11, 28.7.11 ו- 6.10.11, תלונותיו לוו בתלונות על סחרחורת ונדודי שינה ומצב ירוד וחולשה והוא נשלח לבדיקות דם והומלץ לו על המשך טיפול תרופתי קבוע אך מעבר לכך הוא לא נשלח ולא פנה שוב לבדיקת נוירולוג.

לאור הנ"ל, אין לומר כי בחומר הרפואי שצורף קיימים ממצאים אשר יש בהם להצביע על צורך במינוי מומחה, התלונות בפני רופאת המשפחה על כאבי הראש והסחרחורת לא טופלו מעבר ורופאתו כנראה לא ראתה צורך בכך, לראיה היא מצאה לנכון לשלוח אותו לפסיכיאטר, לרופא א.א.ג ולאורטופד אך לא לנוירולוג! ללמדך כי בדיקתה המקצועית לא ייחסה תלונותיו לפגיעה נוירולוגית.

בנוסף, ד"ר אולגה מומחית א.א.ג. בדקה את התובע ביום 9.6.10 וכשהתלונן בפניה על כאבי ראש המליצה לו לפנות לנוירולוג, אולם אין בתיעוד הרפואי ראיה כי התובע אכן פנה בעקבות הפניה זו לנוירולוג , ללמדך כי גם התובע בעצמו לא דאג להמשיך במעקב אצל ד"ר שטרן, לאחר מועד זה.

יתרה מכך, בדיקת הנוירולוג הראשונה הייתה ביום 1.4.10 בה הרופא קבע כי עצבי הגולגולת תקינים וכי אין ראייה כפולה ואף שדות הראיה תקינים, הרופא המליץ מעקב בלבד ונטילת תרופה לכאבים, לאחר ביקור זה התובע לא ביקר אצל נוירולוג שוב ולא היה במעקב מעבר למה שצוין לעיל.

הפניה המחודשת לד"ר שטרן ביום 29.1.2012 אין בה כי לחדש בממצאים הרפואיים, התובע התלונן בפניו על "מתח ונדודי שינה" והוא הופנה לייעוץ נוירולוגי. אין במסמך זה כדי להוות ראשית ראיה על פגיעה כאשר הרופא בדק אותו ולא ציין אפילו במילה על קיום חשד כלשהו לפגיעה נוירולוגית.

אם כך ולסיכום אין מקום למנות משני טעמים ;

ראשית, לא מצאתי כי במסמכים הרפואיים שהתובע הגיש קיימים ממצאים אשר מצביעים על ראשית ראיה לפגיעה נוירולוגית;